הכוונה המרכזית והעיקרית של תכנית “מחיר מטרה” היא הוזלה של מחיר הדירות ב 20% ממחיר השוק.
הכוונה בהוזלה של 20% נובעת כנראה מהנתון שמופיע בדוח של קרן המטבע העולמית המציין כי מחירי הנדל”ן בישראל גבוהים בכ- 20% מהמחיר הריאלי.
יש לציין כי זו הפעם הראשונה שמדינת ישראל מכניסה יד לכיס ואמורה להוציא סכום של כ- 1.8 מילארד שקל בשנה במטרה להוזיל את מחיר הקרקע לקבלנים וע”י כך להוריד את מחיר הדירות בישראל.
בסוף השבוע האחרון נהרו המוני רוכשים פוטנציאליים ברובם זוגות צעירים שישבו על הגדר כבר 9 חודשים, מאז הצהרתו של שר האוצר יאיר לפיד על הכוונה לחוקק את חוק מע”מ אפס, לעבר משרדי המכירות של פרוייקטים בתהליך בנייה ופרוייקטים חדשים בשכונות חדשות במטרה להספיק ולרכוש דירה חדשה לפני שהמחירים יעלו.
הקבלנים זיהו את עליית הביקושים ומיהרו לעדכן את המחירונים ולהעלות את המחירים, בממוצע של 5%-10% בטווח של ימים ספורים.
לא רק שאותם קונים שישבו על הגדר וציפו בכליון עיינים לחוק מע”מ אפס, הפסידו בגלל עליות מחירים של כ- 6% בשנה האחרונה הם גם יוצרים בימים אלה ביקושים חסרי תקדים שלא ידענו כמותם תקופה ארוכה וכשההצע נמוך כל כך נותר למחיר רק לעלות ולעלות.
לאור העומס בבתי המשפט ובנסיון המצטבר שבו חלק ניכר מהתיקים מסתכמים בפשרה, נוטים בתי המשפט להפנות כבר בשלב הראשון של התביעות והתביעות שכנגד להליך של גישור.
למה להגיע לשלב הזה אם אפשר לחשוב פעמיים ולפנות מראש להליך הגישור.
הליך הגישור קצר יחסית, חסכוני כלכלי ואינו יוצר HARD FILING המעמיק את המחלוקת ו/או “הקרע” בין המעורבים (מה שקורה בדר”כ בהליכים משפטיים טעונים סוערים וארוכים).
בתהליך הגישור, בשונה מתהליך בוררות ואו פניה לבית משפט ניתן להיות מעורבים יותר הן בהליך והן בהכרעה – אין כפיה בהכרעה אלה בהסכמה.
להלן 12 יתרונות שנצפו על ידי מתוך נסיוני בתחום הליכי הגישור.
לאחרונה קיימת מגמה הידועה לכל כי קידום תוכניות מתאר וכן תכניות עירוניות הינן המפתח להצף קרקעות בשוק הנדל”ן ונגזרת מכך ריבוי תוכניות מאושרות לבניה, אשר יורידו את מחירי הדיור.
כיום חסרות אלפי יחידות דיור בשוק אך אילו אינן בנמצא בעיקר עקב העדר תכנון ורישויי זמינים וכן העדר פיתוח זמין.
פיתוח מואץ של תכניות בניין עיר למגורים הינו קורח המציאות והכרחי ביותר.
אנו נמצאים בשלב הפסקת אש, בשלב הזה נחשפות אותן ידיעות כלכליות שעוכבו במהלך מבצע צוק איתן. ידיעות אלה חושפות את המחלוקת הפנימית באוצר ואצל יודעי דבר, עד כמה אנחנו כבר במצב של התמתנות השוק.
יש המכסים את הנתונים השליליים ואלו הממאיטים והמצמצמים את מגמות השוק העסקי כלכלי וחושפים רק את שוק הנדל”ן למגורים בו ניכרים עדיין ניצוצות חיוביים (אך לא לעולם חוסן) אל מול נתוני הכלכלה והנדל”ן האחר שהוא העיקרי, דהיינו הנדל”ן המסחרי- משרדים ומלונאות בהם ניקרת מדיי יום ביומו מגמת האטה.
נהוג להניח שבד”כ ההשפעה על הנדל”ן בעתות חרום ו/או מלחמה הן קצרות טווח ולאחריהן קיימת מגמת איזון וחזרה לשגרה.
השאלה המתבקשת הינה כיצד, איך, מתי ומה המגמה של הנדל”ן טרם הכניסה לעתות החרום ו/או מלחמה אני סבור שנכנסנו למלחמה / מבצע “צוק איתן” בשלב נחות מאד של מצב המשק מבחינה עיסקית נדל”נית.
הנדל”ן מתחלק למספר תחומיים עיקריים שכל אחד מהם מהווה מגמה בפני עצמה ושקלול כולם יחדיו הינו המגמה הכוללת של הנדל”ן בישראל.